פסק-דין בתיק עת"מ 18897-11-10

פתח דבר

1.     עניינה של העתירה דנן, אשר הוגשה ע"י חברת שחר בן מאיר - משרד עו"ד שהינה חברת עורכי דין המאוגדת והרשומה בישראל והעוסקת בניהול משרד עורכי דין ( להלן:"העותרת" ), בשתי החלטות של המשיבה- עיריית קריית שמונה ( להלן:"המשיבה" ו/או "העירייה" ). האחת - החלטה לשנות את סיווג הנכס המוחזק ע"י העותרת, והמצוי במרכז המסחרי הידוע בשם "8 סנטר" בקריית שמונה ( להלן:"הנכס" ), ובו מנהלת העותרת משרד עורכי דין, מקוד סיווג 200, לקוד סיווג 207, כהגדרתם בצו הארנונה של העירייה לשנת 2010. השנייה, החלטת המשיבה להטיל על העותרת חיוב רטרואקטיבי בגין הפרשי שומת הארנונה עבור השנים 2004 עד 2009 (כולל ) שנוצרו בעקבות שינוי הסיווג האמור.

2.      העותרת מבקשת בעתירתה, כי ביהמ"ש יורה על ביטול שינוי סיווג הנכס, אשר בוצע ע"י המשיבה, ועל ביטול החיוב הרטרואקטיבי בארנונה בגין הנכס, וכן להורות למשיבה להשיב לה את תשלומי היתר ששולמו ו/או ישולמו על ידה כארנונה כללית בגין הנכס, עבור כל תקופה בגינה שולמו או ישולמו תשלומי יתר.

רקע הדברים

3.     העותרת שכרה את הנכס, בהתאם לחוזה שכירות שנכרת ביום 25/1/04 בינה לבין אדריאל ייזום והשקעות בע"מ, ומאז היא מנהלת בו משרד עורכי דין.

4.     במהלך השנים ועד תחילת שנת 2010, חויבה העותרת בתשלום ארנונה בגין הנכס, באופן הבא: 67 מ"ר - סוג נכס 200, שהינו סיווג החל בהתאם לצו הארנונה של עיריית קרית שמונה 2009, על בתי עסק, חנויות, מכולות, משרדים, סוכנויות, שירותים ואולמות שמחות, ו- 10 מ"ר לפי קוד סיווג 204 החל לגבי שטח משותף בקניונים, למעט פינות ישיבה בשירות בתי אוכל.      

5.     בשנת 2010, שינתה המשיבה סיווג הנכס לצורך תשלום הארנונה, באופן שסיווג השטח של 67 מ"ר, שונה מסיווג לפי קוד 200, לסווג לפי קוד סיווג 207, אשר בהתאם לצו הארנונה הנ"ל, חל לגבי בניינים המשמשים בתי ספר לנהיגה, בתי מרקחת, סוכנות ביטוח, סוכני נסיעות, משרדי פרסום, יועצים, מרפאות פרטיות, משרדי עו"ד, רו"ח, משרדי מהנדסים, אדריכלים, יועצי מס, ניהול חשבונות, לרבות בנייני עזר וכל מקצוע חופשי אחר.

שיעור הארנונה למ"ר בש"ח לשנה, ביחס לנכס שסיווגו 200 הינו 74.18 ש"ח, לעומת 163.37 ש"ח למ"ר לשנה לנכס שסווג לפי קוד 207.

6.     בעקבות שינוי הסיווג של שטח ה- 67 מ"ר מהנכס כאמור, הגישה העותרת, ביום 16/3/10, השגה למנהל הארנונה של העירייה. בהשגה טענה העותרת, בין היתר, כי לא נעשה כל שינוי בשימוש בנכס, ומאז ששכרה אותו הוא משמש במשך כל השנים משרד עורכי דין, כאשר המשיבה הייתה במשך כל השנים מודעת לשימוש שהעותרת עושה בנכס, והראיה לכך , החיובים שנשלחו בגין הארנונה החלה על הנכס מוענו :"בן מאיר שחר (עו"ד)", לפיכך, טענה העותרת כי אין כל הצדקה לשינוי הסיווג שהמשיבה ביצעה ביחס לנכס. לטענת העותרת, שינוי סיווג הנכס שגרם להעלאת הארנונה החלה עליו נוגד את דיני ההקפאה שבחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב, התשנ"ג-1992 (להלן: "חוק ההסדרים במשק").

7.     בהחלטה מיום 2/5/10, דחה מנהל הארנונה (להלן: "המנהל") את השגת העותרת, הן על הסף, והן לגופה. לפי מנהל הארנונה, הטענות שבהשגה נוגעות לחוקיות השומה ולחריגה מדיני ההקפאה, טענות שאינן בסמכותו וגם לא בסמכות ועדת הערר. לגופו של עניין, באשר לטענות בעניין סיווג הנכס, הפנה המנהל לסעיף 2.2.2.8 לצו הארנונה לשנת 2010, ולהגדרת סוג נכס 207 וציין, כי הסיווג של הנכס נעשה בהתאם לשימוש שנעשה בו, ובמקרה זה מדובר במשרד עו"ד. המנהל דחה את טענת העותרת, לפיה תחולת סעיף 2.2.2.8 הנ"ל מוגבלת לבניין שלם שמשמש לאחת המטרות המנויות בו, ואינה חלה על חלק ממבנה, גם אם הוא משמש באחד השימושים המנויים בו.

המנהל הוסיף וציין, כי מאחר ובצו הארנונה קבוע תעריף ספציפי למשרד עו"ד, הוא הנחה את מחלקת הגביה לשנות את סיווגו של הנכס החל מתחילת החזקת העותרת בו.

להודעה על החלטת המנהל צורפה שומת ארנונה מתוקנת לנכס בהתאם לשינוי הסיווג, החל משנת 2004 ועד 2010.

8.     ביום 6/6/10 הגישה העותרת ערר על החלטת המנהל הנ"ל. אולם, ועדת הערר טרם דנה וטרם החליטה בערר עד עצם היום הזה. 

9.     ביום 26/8/10 נמסרה לעותרת דרישה לתשלום חוב/מס, שכוללת חיוב רטרואקטיבי, בגין השנים 2004 עד 2009 כולל, חוב שנוצר בעקבות תיקון סיווג הנכס. 

10. העותרת השיבה בכתב לדרישת העירייה וחלקה על הדרישה, וביום 10/11/10, הגישה את העתירה דנן.

תמצית הטענות בעתירה 

11. העותרת טענה, כי לאחר עריכת הסכם השכירות, בו הוגדרה מטרת השכירות, משרד עורכי דין, הוצג ההסכם בפני המשיבה, לצורך רישום העותרת כמחזיקה בנכס וחיובה בארנונה; וכי מאז קבלת החזקה בנכס מנוהל בו משרד עו"ד, ולא היה כל שינוי בשימוש שנעשה בנכס. העותרת לא הסתירה כל פרט מעיני המשיבה, והמשיבה ידעה היטב כל העת על השימוש הנעשה בנכס, ובהודעות החיוב, ששלחה המשיבה לעותרת, ציינה המשיבה במפורש, כי המשלם הוא "עו"ד שחר בן מאיר (עו"ד)", ובתאור הנכס נרשם בהודעות המשיבה  "מקצועות חופשיים".

12.      עוד נטען בעתירה, כי שינוי סיווג הנכס נעשה שלא כדין, וגרם להגדלת החיוב השנתי בארנונה החלה על הנכס, בשיעור של כ- 120%. העותרת חזרה על אשר טענה בהשגה, ולפיו השינוי בסיווג נעשה אף שהשימוש בנכס לא השתנה, דבר הנוגד את דיני ההקפאה ולפיכך דינו להתבטל. עוד טענה העותרת כי, בטרם שינתה המשיבה את סיווג הנכס בשנת 2010, לא הגיע לידיה מידע חדש כלשהו שהביא אותה לשנות את הסיווג.

13.       העותרת טוענת עוד, כי גם כאשר הרשות טוענת, כי הסיווג הקודם בטעות יסודו, אפשר לשנות את הסיווג רק מקום בו השתנה בפועל השימוש בנכס.